מונטאניטה (Montanita)

קצת על מונטאניטה

על מונטאניטה אין מה להרחיב על כל יום. זאת עיירת חוף קטנה שהחיים בה נעצרו. העיירה התפתחה בשנים האחרונות והפכו למוקד תיירות רציני. אם אני צריך לסכם אותה זה כמו אילת שדחפו את כל הדברים הטובים שיש בה לעיירה בגודל 3 רחובות ועם אווירה טובה יותר. לעיירה יש קסם, בין אם זה במבנים שקצת מזכירים סרטים משנות ה60, בין אם זה שכולם לבושים כאילו הם היו בים או כאילו הם הולכים לשם עכשיו, ובין אם זה באווירה הנינוחה של כולם מהתיירים עד בעלי העסקים, ועד עשרות האמנים שמוכרים את יצירותיהם ודוכני האוכל השונים.

בוקר רגוע במונטאניטה

באמצע שבוע כל יום הוא זהה, קמים בבוקר, אוכלים, הולכים לים או לחדר כושר, קוראים ספר. בקיצור, רגעים. לחובבי הגלישה מדובר באתר גלישה עם גלים מרשימים. יתרון נוסף של החוף הוא שלא כמעט ולא קיימת בו תופעת העננות האפורה שמאפיינת את החופים של אקוודור, פרו, בוליביה.  כל לילה כמובן יש מסיבות. המועדון/מסעדה הכי מרשימה היא ה"הולה הולה" שבבעלות ישראלית, אוכל טוב, ואווירה טובה.

רצועת החוף של מונטאניטה

בסופ"ש בלילה העיר מגבירה את הקצב. כל המועדונים פעילים, המוני תיירים ומקומיים בחופשה מציפים את העיירה. המסיבות נמשכות עד כ3 בלילה, ואז אנשים פשוט ממשיכים אותם עצמאית ברחובות או על יד הים עד הבוקר. זה פשוט מרגיש כאילו כל העיירה היא מסיבה אחת גדולה. המוני אנשים ברחובות, מקפצצים בין מועדונים בנמצאים במרחק של 2 דקות הליכה, אוכל ושתייה זולים, ומה לא.

יום ראשון לעומת שבת הוא יום שומם, בלי הרבה תיירים, אין מסיבות ובכלליות מדובר באחלה יום לעזוב את העיר.

נקודת אחת למחשבה. אני נהנתי במונטאניטה ושהיתי שם 3 ימים מלאים אבל לא מצאתי את עצמי שם כל כך ואני לא חושב  שזה במקרה. מרבית אם לא כל מקומות הלינה במונטאניטה הם זולים ממש אבל החדרים הם ליחיד או לזוג, שזה לכאורה נשמע טוב אבל בפועל יותר קשה ליצור חברים מאשר באכסניות משותפות. את החברים יוצרים ברחוב או במועדון. זה אפשרי, אבל קשה יותר. לכן אני אמליץ להגיע למונטאניטה לפחות עם חבר/ה אחד/ת, זה יכול לשדרג את החוויה מאד.

מה ההבדל בין מונטאניטה למנקורה

מנקורה היא העיירה הצפונית ביותר ששווה ביקור בפרו ולכן אם ממונטאניטה אתם מדרימים לפרו (או להיפך). מנקורה היא גם עיירת חוף ולכן הרבה פעמים עולה השאלה אם שווה לבקר באחת מעיירות, איך לחלק את הזמן ומה בגלל ההבדל בינהן.

שתי העיירות מאד שונות, והחוף זה הדבר היחיד בערך שמשותף להן. למונטאניטה יש אווירה היפית שהזמן נעצר בה והסופש גדוש במסיבות אינסופיות. מנקורה מרגישה קצת יותר ממוסחרת, עם זאת הלוקי (רשת אכסניות צעירים) היא האטרקציה המרכזית והפן החברתי שם מאד חזק. בנוסף החוף גם יותר יפה לטעמי.

בכלליות אני נהנתי משמעותית יותר במנקורה, אבל זה עניין של טעם. ההצעה שלי היא להגיע לעיירה הראשונה שבדרך ואם היא לא לטעמכם תעברו מהר.

הגעה

בשביל להגיע למונטניטה צריך תחילה להגיע לגויאקיל. לצורך אומדן, הנסיעה מקיטו לגאויקיל באוטובוס אורכת כ8 עד 10 שעות ועולה כ10 דולר. לכזאת כמות שעות כמובן שעדיף לקחת אוטובוס לילה וככה מגיעים בבוקר לגויאקיל. התחנה המרכזית של גויאקיל היא מהמבלבלות שראיתי בדרום אמריקה. לא רק שכמות חברות האוטובוס נראה לי נמדדת ב3 ספרות, אלא שחלקן גם לא מציינות את מסלול הנסיעה. קיצור בלגן שם וככל הנראה תצטרכו לעשות כמוני ולהתייעץ עם אנשים לגבי איך להגיע. לנסיעה מגויאקיל למונטניטה אין המון חברות לכן היציאות אינן תכופות וייתכן שתצטרכו לחכות שעה שעתיים. הנסיעה עצמה זולה ואורכת כשעתיים. בדרך לשם תעברו בלא מעט עיירות חוף, אז תתייעצו עם אנשים באוטובוס מתי לרדת, למרות שיש שלט לכל עיירה שמציין את שמה.

עוד דברים שאפשר לעשות באיזור

במונטניטה יש מעט סוכניות שמוציאות אטרקציות. הבולטותת שבהן היא שייט לצפייה בליוויתנים (שאני די מצטער שלא יצאתי לזה), וטיול יום לאיסלה דל פלאטה (Isla del Plata ), שידוע בכינוי "גלאפגוס לעניים". אם וויתרתם על גלאפגוס תוכלו לקבל שם טעימה ממגוון החיות. אם ביקרתם בגלאפגוס זה מיותר למדיי.

אם אתם אוהבים לגלוש ואוהבים עיירות חוף, אז מונטניטה היא לא עיירת החוף היחידה באיזור, היא נמצאת על ציר של לא מעט עיירות חוף. רובן לא נחשבות לכיפיות או מתוירות כמו מונטאניטה, אבל אני מכיר כמה חבר'ה שדילגו מעיירה לעיירה.