(Cuyabeno) ג'ונגל קויאבנו

יום שני - ביקור בקהילה המקומית

בבוקר של יום שני הולכים לבקר בקהילה קטנה, נצר שבטים המקומיים, שעדיין חיה בג'ונגל. לא מדובר בשבט מנותק מהציוויליזציה האנושית, רבים מהילדים שם הולכים לבית ספר וזקן השבט נמצא במגעים הדוקים עם העולם שמחוץ לנהר קויאבנו. הזקנים שביניהם עדיין לבושים בבגדים המסורתיים וניתן לראות סממנים שבטיים פה ושם.

זקן השבט מראה איך צובעים חולצה עם פירות בלבד

בתחילת הסיור הלכנו יחד עם זקן השבט אל השדה שלו, שלקנו צמח דמוי תפוח אדמה, וחתכנו וקילפנו אותו בעזרת המצ'טה שלו. לאחר מכן נכנסו לבית שלהם, שם סיפרו לנו עליהם קצת, צפינו בזקנת השבט מכינה מהפקעת ששלקנו משהו שדומה לפיתה.

זקנת השבט מכינה לנו "סוג של פיתה" מפקעת "סוג של" תפוח אדמה

זקן השבט הביא לנו את הקנה שלו ונתן לנו להתנסות בלירות חצים. אחרי הטעימות התפזרנו, חלקנו שיחקנו עם הקוף המקומי, אחרים שיחקו עם הילדים כדורגל ואחרים המשיכו לאכול את הפיתה המוזרה.

סיור לילי

בלילה לקחו אותנו לסיור לילי בג'ונגל, חוויה מרתיעה אך מרתקת. אז מסתבר שאת החרקים שקשה לראות ביום נורא קל לראות בלילה. ראינו אינספור חרקים מעניינים, מחיפושיות, זחלים, פרפרים, נמלים (שמצאו את הרגליים שלי טעימות למאכל, תעשו טובה ותבואו עם מכנסיים ארוכים), עכבישים מכל מינים חלקם מהמסוכנים ביותר שקיימים בעולם ורבים אחרים. בקיצור חוויה.

עכביש שלא מומלץ להתעסק איתוו

לא רק חרקים נמצאים באזור

יום שלישי - עמוק אל תוך היער

בבוקר יום שלישי התחיל עם סערת גשם לא ברורה, לא סתם קוראים למקום יער גשם. תוך חצי שעה המקום הופך מחמסין לסערת גשמים חזקה וקרה וכעבור חצי שעה נוספת חוזר להיות חם. רטובים ושמחים ירדנו אל האי והתחלנו לסייר אל תוך הג'ונגל. הסיור הוא בערך כשעתיים שלוש והולכים בו עמוק בתוך ג'ונגל. אחרי הגשם היינו צריכים להתמודד עם בוץ עמוק ולחשוב על כל צוות, חוויה מעניינת. במהלך הסיור רואים הרבה צמחיה מעניינת, עצים עם קוצים, עצים עצומים, פטריות וכו'. המדריך מרבה לעצור ולהסביר על כל מיני צמחים והשימושים המגוונים שלהם בין אם כתרופות או כלי נשק.

"עץ החיים" - עצום בגודלו

כמובן שגם חיות לא חסר: הרבה ציפורים, צפרדעים ושאר החבר'ה. מקרה מעניין היה עם תוכים חקיינים. אמנם לא יצא לי לראות אותם אבל אם אתה שורק חזק הם מחזירים לך שריקה זהה.

הצפרדע הארסית בעולם - נא לא ללקק

דיג פיראנות

באחה"צ חוזרים לאגם הגדול באיזור שבו שחינו יום לפני בשביל לדוג פיראנות (מסתבר שהם נמנעות מלתקוף בני אדם, אלא אם זה רק קצה אצבע שמבצבץ למים). יושבים במשך שעה, כל אחד עם החכה המאולתרת שלו ובשר בריח שוקולד כפיתיון ומרגישים את הפיראנות מנסרות את הבשר. לתפוס אחת זה קצת יותר קשה אבל בסופו של דבר הצלחנו לתפוס איזה 4 פיראנות כקבוצה. יש מחנות שמבשלים אותם גם אח"כ למאכל, במחנה של סמונה מחזירים אותם למים כחלק מהפילוסופיה של לשמור על הטבע.

אני והפיראנה מגלים סימפטיה אחד כלפי השנייה

יום רביעי - קצת כיף וחזרה הביתה

בבוקר נתנו לנו לשוט באגם עם סירת משוטים במקום סירה ממונעת. זה נחמד מכמה סיבות. אחד, סוף סוף מרגישים פעילים. פעם שניה כי פתאום מבינים שהנהר שנראה כל כך רגוע בעצם יש זרם מכובד ולהשיט סירה נגד כיוון הזרם זה לא עניין של מה בכך. סיבה שלישית היא כי סירות המנוע מבריחות חיות בגלל הרעש וכשעוברים לסירות משוטים זה נותן היזדמנות לצפות בציפורים, קופים וחיות נוספות שנוטות לברוח.

לאחר מכן חוזרים למחנה מתארגנים ומתחילים את הדרך חזרה. שייט נוסף מרגיע של שעתיים אל פאתי הג'ונגל, נסיעה באוטובוס אל לוחה ומשם כל אחד בדרכו לאן שהוא רוצה. אני לקחתי אוטובוס לקיטו שהגיע בלילה, אחרים לקחו מטוס או המשיכו לקולומביה.