(Quito) קיטו והסביבה

יום 1 - נחיתה וערב ראשון בקיטו

אני זוכר את רגע הנחיתה בדרום אמריקה כאילו זה היה לפני רגע. אני לא מכיר מישהו שיצא לדרום אמריקה ולא חשש מהרגע הזה. המטוס נחת אחה"צ על איזה שדה תעופה מהזאטוטים שראיתי ואיך שירדתי מהמטוס כולם דוברים ספרדית בשצף קצף שהמורה שלי לקורס לספרדית אמר וצדק שעם כל הכבוד להשקעה לא אצליח להבין מילה. דיבור שוצף, תוסס כזה. כולם מתרוצצים ממקום למקום. יש שם דלפק שעוזר לך לקחת מונית (7 דולר בזמני). אפשר למצוא מונית 20 מטר משם יותר בזול אבל רק בשביל לוותר על הלחץ הייתי מציע להיפרד בעונג משני דולר נוספים. הנסיעה למרכז העיר אורכת באזור ה20-30 דקות, ובדר"כ הנוף העירוני מפתיע. יש בו משהו שקצת מזכיר את יפו וזה נכון למרבית הערים הגדולות באמריקה הדרומית הענייה. אתה רואה בעיר עוני, ארכיטקטורה פשוטה, ולא שלמה, הרבה מכוניות שעבר יומם אבל בסה"כ העיר מודרנית, המראות והעוני ולא דומים לסיפורים שאנשים מזינים בראש עוד לפני הטיול, בסה"כ עיר אחרת.

קיטו. לא מאיימת כמו השמועות הא?

למקום הלינה הראשון שלי Galapagos hostel הזמנתי מקום עוד בארץ - ואני ממליץ לכל אחד להזמין את מקום הלינה הראשון שלו מראש, זה מוריד הרבה לחצים מההתחלה כשעוד לא יודעים איך להסתדר. אז כל מה שהייתי צריך זה להגיד לנהג את הכתובת, מומלץ אפילו שתהיה כתובה (כי המבטא שלכם עשוי להיות לא כל כך מובן). הוא הביא אותי ישירות להוסטל, ובצעירותי נתתי לו טיפ שהוא העז עוד להתלונן עליו. (לא נהוג לתת טיפ למוניות. תנו טיפ מטוב לב רק לנהגים שעושים מעל ומעבר בשבילכם, ויש כאלה).
ההוסטל עצמו טוב למדיי. המחיר סביר, המיטות טובות. בעלת הבית היא אישה חביבה שדואגת לך. ארוחות הבוקר בסיסיות אבל מספקות, ויש מחשב עם אינטרנט. המקלחות היו קצת בעלות אופי אבל הרע הסתכם בזה. למי שמחפש אלטרנטיבה להוסטל ישראלים, דלת ליד יש הוסטל בשם The Blue House . כמובן שיש עוד הרים של הוסטלים באזור.

כל הפחדים האלה, נעלמים תוך 5 דקות בהוסטל. ההוסטל ידוע כהוסטל של ישראלים. ואפילו שבאופן כללי רציתי לטייל רחוק מישראלים, להתחלה זה מצוין. לא עברו 5 דקות לפני שחמישה שישה ישראלים שהיו זרים לי לחלוטין לפני כן הפכו להיות חברים. אנשים שלא היו שם לא באמת קולטים כמה קל ליצור חברים בהוסטלים. הסיטואציה בהוסטל גורמת לכך שמספיק שאתם גרים תחת אותו גג זה הופך אתכם לחברים, שממליצים ומדריכים אחד את השני. הערב הראשון היה קליל. חבריי להוסטל העבירו לי את כל הידע הדרוש לטייל בסביבה, ממה להיזהר, לא שווה ללכת, איך ומתי. שיחקנו קצת קלפים ובערב כבר גררו אותי למסיבה הראשונה שלי.

פוגשים חברים תוך 10 דקות.

 

קצת על קיטו (Quito)

קיטו היא אחלה מרכז לטיל בצפון אקוודור והרבה אטרקציות יוצאות ממנה. קיטו היא עיר גדולה ותוססת, היא לא העיר הבירה כמו שרבים נוטים לחשוב אבל היא הרבה יותר מעניינת ממנה. היא די מודרנית ותוכלו למצוא שם חנויות שמוכרות בערך הכל.

מבט עילי על קיטו (לפחות על חלק ממנה)

האיזור התיירותי המרכזי הוא מריסקל סוקרה (Mariscal Sucre), אני ממליץ לחפש הוסטל שם, כי זה המקום המעניין בעיר. מוניות במרכז העיר יעלו לכם בין 2-5 דולר. מבחינת אוכל יש הכל מהכל. יש המון מסעדות זולות והמון ואפילו מספר של מסעדות ובתי קפה שלא יביישו את הרמה הגבוהה בארץ. חיי הלילה הם מהתוססים שראיתי בדרום אמריקה. זאת עיר שפשוט חוגגת 24/7 להוריד את יום ראשון. יש המון מקומות בילוי. באחה"צ-ערב המקומיים אוהבים ללכת לפאבים ולשיר קריוקי (תחביב נפוץ של דרום אמריקאים) ובלילה יש פאבים מועדונים והופעות חיות כמו פטריות אחרי גשם. בלילות בסופ"ש מריסקל סוקרה יכולה להיות פשוט מפוצצת בבליינים ברמות שלא ראיתי בשום מקום. יום ראשון בקיטו כמו בכל מקום באקוודור הוא כמו יום שבת רק בלי מוצאי שבת, משעמם ברמות היסטריות, אם יש לכם אפשרות יום ראשון זה היום המושלם לצאת מקיטו .
כיף כיף בצד, קיטו נחשבת לעיר עם אחוזי פשע יחסית גבוהים ומריסקל סוקרה מככבת. אני אישית לא נתקלתי בשום מקרה אבל הייתי זהיר. אבל אפילו בעלת ההוסטל שלי המליצה לי לא להוציא את המצלמה בפומבי .